פסק-דין בתיק ב"ל 60540-07-12

2.         המערער טוען כי הוועדה הרפואית טעתה בכך שלא העניקה לו דרגת נכות בתחום האורותופדי  לאור קביעתה כי טווח התנועות שנמצאו, נמצאו בתחום הנורמה לגיל ולמגדר, לטענתו אי די בנימוק זה. כמו כן טוען המערער כי הוועדה לא התייחסה כראוי למכתבו של ד"ר ארסבן, המערער טוען כי על הוועדה היה לקבוע דרגת נכות בתחום האורטופדי.

3.         ב"כ המשיב טוענת, כי דין הערעור להידחות. לטענתה, הוועדה קבעה כי טווח התנועות של המערער תקין והסבירה כי הממצאים שנמצאו בבדיקת ה-T.C מעידים על מחלה ניוונית שהחלה עוד קודם לתאונה הנידונה, לאור זאת דין הערעור להידחות.

4.         הוועדה כתבה בפרק הסיכום והמסקנות:

            "הוועדה מקבלת את הערר באופן חלקי.

            טווחי תנועות שנמדדו נמצאים בתחום הנורמה לגיל ולמגדר.

מבחינה נוירולוגית קיימת הפרעה תחושתית המגובה בממצאי EMG ועל כן נקבעת נכות בשיעור 5% לפי סעיף 29(6) II- I דומה ומותאם. הוועדה מדגישה כי גם אם לא נמצאו בתיק הרפואי רישומים המעידים על פתולוגיה שדרתית קודמת, ממצאי בדיקת ה- T. C תואמים מחלה ניוונית כרונית אשר החלה עוד קודם לתאונה הנידונה.

הוועדה עיינה בחוו"ד של ד"ר ארסבן מיום 18.5.12 ומקבלת אותה בחלקה (למרכיב הנוירולוגי). כאמור לגבי טווח תנועות מדידות הוועדה מעידות על טווח תקין (גבול תחתון של הנורמה)."

5.         המומחה מטעם המערער, ד"ר ארסבן במכתבו מיום 18.5.12 :-  

"הנדון: שמעונוב שמעון, ת.ז. 31380381-9

בדקתי את מר שמעונוב על פי בקשתו, על - מנת לקבוע את מצבו הנוכחי.

לדבריו, בתאריך 7.8.11 נתפס לו הגב התחתון. פנה למרפאת קופ"ח ולרופא אורתופד, ד"ר אליה יעקב. הכאבים הקרינו לירך ימין. חש תרדמה של האגודל מימין.

נשלח ל- T. C ע"ש מותני שבוצע ביום 30.10.11 והראה שינויים ניוונים ולבטי דיסקים מינימליים בכל הגבהים. כמו כן, לחץ על השק התקאלי בחוליות 4 L-3 L, 5 L-4 L. ב- EMG מיום 13.11.11 אובחן כ- Parestetica Meralgia  משמאל.

קיבל טיפול תרופתי והופנה לפיזיותרפיה.

בבדיקה - הגבלה בעיקר בכיפוף קדמי, כאשר מגיע עם קצות האצבעות עד השליש העליון של ירך שמאל, אשר עשויה להסביר את הפגיעה בעצב הפמורלי עורי חיצוני, כפי שנמצא בבדיקת ה- EMG.

לאור הממצאים הקליניים וההדמיתיים, הנני מעריך את נכותו של מר שמעונוב, לפי סעיף 37(7)א'- 10% ולפי סעיף 32(3)א' I-II - 5%.  בסה"כ - 14.5% לצמיתות."

6.         לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין הערעור להידחות. הוועדה לא מצאה הגבלה בתנועה ולא מצאה כי יש השפעה על כושר הפעולה של המערער. הוועדה קבעה כי הממצאים בבדיקת ה-T.C מלמדים על מחלה ניוונית כרונית אשר החלה לפני התאונה.

המומחה מטעם המערער כתב כי מצא הגבלה בטווח תנועות, זאת לעומת הממצאים שמצאה הוועדה. לכן לא נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה כאשר דחתה את המלצות המומחה מטעם המערער בתחום האורתופדי, מאחר וממצאיה שונים מהממצאים עליהם התבסס המומחה.